#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 1 'הוציאו לו את הכף ואת המחתה' למה הוציאו אותם?	"מחתה אינה מחתה דגחלים שכבר השתמש בה אלא מחתה מלאה קטורת שממנה חופן את הקטורת.<p dir=""rtl"">כף שבו נותן מלא חופניו קטורת. הטעם שצריך כף שאין דרך אחרת להביא את הגחלים ואת הקטורת לפנים, שלהביא אחד אחרי השני א&quot;א הבאה אחת אמר רחמנא, להניח המחתה על ידיו המלאות קטורת א&quot;א שכיצד יורידם כשנכנס, שאין להורידם בשיניו שאין עושים כן אף לפני מלך בשר ודם, כיון דא&quot;א נותנו בכף כמו שמצאנו בנשיאים.</p>"	יומא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 2 באיזה יד נוטל את המחתה ובאיזו את הכף ומדוע עושה כן?	מחתה בימינו וכף בשמאלו, אף שהכף חשובה יותר נוטל המחתה בימין שהיא כבידה יותר, אף מי שחופניו גדולים כר' ישמעאל בן קמחית ושניהם שוקלים שווה, המחתה חמה והכף צוננת ולכן נוטל מחתה בימינו.	יומא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 3 האם יכול לעשות מידה לקומץ ולחפינה ומנין?	"לקומץ - ודאי אינו יכול דכתיב &quot;בקומצו&quot; של יעשה מידה.<p dir=""rtl"">לחפינה - הסתפקו האם כיון דלא כתיב 'בחפניו' אלא &quot;מלא חופניו&quot; יוכל לעשות מידה או שהוקש 'מלא' 'מלא' לקומץ, ולא נפשט.</p>"	יומא מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז: 1 בין הבינים של מלא קומצו, של מלא חופניו, מה דינם ומה הנידון?<p dir=""rtl"">באיזה עוד נידון הסתפק רב פפא באותו נידון של חפינה בבין הבינים (מט.)?</p>"	"של קומץ - דגואי ודאי קומץ, דבראי ודאי אינו קומץ, דבין הבינים פשט ר' יהושע בן עוזאה שזה ספק ואין פיתרון לכן אין קומצים אלא בכהנים שמנים. אליבא דר&quot;א שסובר שיכול להעלות מספק ולהתנות לשם עצים, אם קמצו כהנים רגילים יכול להקטיר בין הבינים בספק לשם עצים.<p dir=""rtl"">בחפינה - הסתפק רב פפא האם בעינן &quot;מלא חפניו והביא&quot; והאיכא, או &quot;ולקח.... והביא וגו'&quot; וליכא (שנכנס מאליו), וסלקא בתיקו.</p><p dir=""rtl"">כמו כן הסתפק רב פפא האם חפן חבירו ונתן לתוך ידו האם בעינן ולקח והביא או לא (וביאר תוס' את&quot;ל בבין הבינים שאין לקיחה כלל לא מועיל האם כאן שיש לקיחה אבל ע&quot;י אחר יועיל).</p>"	יומא מז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז: 2 מה הסתפק רב פפא בצורת הקמיצה ומה בצורת החפינה?	"בקמיצה - ודאי שצריך לקמוץ כדקמצי אינשי, אבל הסתפק בראשי אצבעותיו, מלמטה למעלה, מן הצדדים, וסלקא בתיקו. עוד הסתפק בהנחת הקומץ אם הניחו בדופני הכלי, או בשולי הכלי כשהוא הפוך, וסליק בתיקו.<p dir=""rtl"">חפינה - גם פשיטא ליה שבעינן כדחפני אינשי, אבל הסתפק בראשי אצבעותיו, מלמטה למעלה, מן הצד, חפן בכל יד בפני עצמה וקרבם יחד, וסלקא&nbsp;&nbsp;בתיקו.</p>"	יומא מז:		
